על פי ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא, הצמיחה המהירה שאפיינה את היצוא מישראל בשנת 2017 נמשכת גם ב-2018. בסיכום המחצית הראשונה השנה עלה יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של 4% בהשוואה להיקפו בתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם בכ-24.2 מיליארד דולר.

ניתוחי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מצביעים על ארה"ב והאיחוד האירופי כשווקים הגדולים והמשמעותיים ביותר עבור היצוא הישראלי, המרכיבים כ-55% מסך יצוא הסחורות הישראלי. עם זאת, בהתאם ליעדי משרד הכלכלה והתעשייה בדבר גיוון היצוא, חלקם היחסי של שני שווקים אלו מצטמצם בהדרגה.

בהמשך לכך, ניתן לראות את המשך מגמת הגיוון הגיאוגרפי וגידול בשווקים חשובים ומשמעותיים מאוד ליצוא הישראלי אשר נמצאים בליבת הפעילות הממשלתית לקידום היצוא הישראלי. כך לדוגמא, יצוא הסחורות לאסיה צמח בחציון הראשון של שנת 2018 בכמעט 18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. את הגידול המשמעותי ביותר ביבשת מבחינת יעדי היצוא הישראלי מובילה סין אשר היצוא אליה במחצית הראשונה שובר שיאים והגיע לכ 2.8 מיליארד דולר – גידול של כ-73% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יעד יצוא נוסף אשר נמצא במגמת גידול משמעותית הוא יפן אשר היצוא הישראלי אליה במהלך המחצית הראשונה של השנה עמד על כ-640 מיליון דולר – גידול של 58.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היצוא להודו גם הוא צמח באופן מרשים והגיע לכ-1.15 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה- גידול של 7.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נזכיר ששלושת היעדים הללו הוגדרו על ידי הממשלה כיעדים מועדפים ליצוא הישראלי – הגדרה המעוגנת במספר החלטות ממשלה במסגרתה משרד הכלכלה והתעשייה משקיע משאבים רבים לקידום היצוא והסחר עם מדינות אלו.

נוסף על אסיה, הממשלה משקיעה משאבים רבים בפיתוח היחסים הכלכליים עם מדינות אמריקה הלטינית, אשר היצוא אליהן צמח במחצית הראשונה של השנה בכ 13.8%. את הגידול הרב ביותר ביצוא (19% גידול במחצית הראשונה של השנה) מובילות מדינות גוש מרקוסור – ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי- מדינות אשר איתן חתמה מדינת ישראל על הסכם אזור סחר חופשי לפני מספר שנים.

עוד עולה מניתוח סיכום החציון כי היצוא החקלאי ירד בשיעור של כ-6% במהלך תקופה זו, להיקף של כ-720 מיליון דולר ויצוא היהלומים רשם ירידה בשיעור של כ-4%, להיקף של כ-3.8 מיליארד דולר. בתוך כך הסתכם יצוא הסחורות כולל יצוא היהלומים בכ-28 מיליארד דולר – עלייה של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

במהלך המחצית הראשונה של 2018 הושפע היצוא באופן משמעותי משינויים חריגים בענפי היצוא הדומיננטיים, אשר אופיינו בתקופה זו בתנודתיות גבוהה. כך למשל היצוא בענף התרופות שבסיכום 2017 עלה בשיעור של כ-9% (להיקף שיא של כ-7.5 מיליארד דולר), ירד במחצית השנה הראשונה של 2018 בשיעור חד של כ-21% בהשוואה למחצית הראשונה של 2017 (מכ-3.6 מיליארד דולר לכ-2.9 מיליארד דולר).

יצוא הרכיבים האלקטרונים, שרשם ירידה חדה של כ-19% במהלך 2017 (בעיקר בגלל שדרוג קו היצור במפעלי אינטל), עלה בשיעור חד של כ-55% בהשוואה להיקפו במחצית הראשונה אשתקד, להיקף של כ-2.7 מיליארד דולר.
יצוא הכימיקלים שעלה ב-2017 בשיעור של כ-13%, רשם גם במהלך המחצית הראשונה של 2018 גידול מרשים של כ-15% בהיקפים (הסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר).

יצוא כלי טיס, ענף ריכוזי ודומיננטי הנתון לתנודתיות רבה מתקופה לתקופה עקב אופי העסקאות והחוזים הנחתמים בענף, ירד בשיעור חד של כ-44% להיקף של כמיליארד דולר, זאת לאחר שבשנת 2017 רשם גידול חד של כ-18% (להיקף שיא של כ-3.2 מיליארד דולר).

סך היצוא של הענפים הדומיננטיים הללו, המאופיינים כאמור בריכוזיות ותנודתיות רבה, נותר ללא שינוי בהשוואה לתקופה המקבילה, ועמד במחצית 2018 על היקף כולל של כ-11.2 מיליארד דולר – 46% מסך היצוא.

היצוא ביתר ענפי התעשייה התאפיין במגמה חיובית מובהקת ועלייה גורפת בכל ענפי היצוא העיקריים. היצוא המצרפי בענפים אלו המהווים כ-54% מסך היצוא, גדל במחצית הראשונה של 2018 בשיעור של כ-8% להיקף כולל של כ-13 מיליארד דולר.

מבין ענפים אלו: יצוא ציוד אלקטרוני, מחשוב, אופטי ורפואי – מדד הליבה של יצוא ההיי-טק, בו מרוכזת עיקר פעילותן של רוב החברות במגזר ההייטק התעשייתי – עלה בשיעור של כ-9% בהשוואה למחצית הראשונה של 2017, והסתכם בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר; יצוא מכונות וציוד – הכולל בין השאר יצוא מכונות בתחום האגרו-טכנולוגיה, אנרגיה חלופית ונקייה, השקיה, מזון, דפוס ורובוטיקה – עלה בשיעור של כ-8% והסתכם בכ-3 מיליארד דולר; יצוא מוצרי גומי ופלסטיק עלה בשיעור יפה של כ-8% להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר; יצוא תזקיקי הנפט עלה בשיעור חד של כ-100% להיקף של כ-600 מיליון דולר; יצוא מוצרי מזון ומשקאות גדל בשיעור של כ-11% להיקף של כ-585 מיליון דולר; יצוא המתכות ומוצרי המתכת עלה בשיעור של כ-19% להיקף של כ-370 מיליון דולר; ויצוא מוצרי עץ ונייר עלה בכ-5% להיקף של כ-265 מיליון דולר.

בניגוד למגמה החיובית הכללית, נרשמו ירידות ביצוא ציוד חשמלי (כולל בין השאר יצוא ציוד ומערכות חשמל ואלקטרוניקה) אשר ירד בשיעור של כ-9% (להיקף של כ-515 מיליון דולר) וביצוא התכשיטים וחפצי החן (ירד בשיעור של כ- 31% להיקף של כ- 245 מיליון דולר). יצוא מוצרי טקסטיל והלבשה נותר ללא שינוי והסתכם בכ- 425 מיליון דולר.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן אומר: "הממשלה שמה לעצמה ליעד לחצות את רף ה-120 מיליארד דולר ייצוא לשנת 2020, זאת לאחר שבירת השיא וחציית רף ה-100 מיליארד כבר בשנת 2017 הודות לפעילות המשותפת של היצואנים, מכון היצוא ומשרד הכלכלה. ליצוא הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. היצואנים הם חוד החנית של התעשייה הישראלית ומהגורמים המובילים בצמיחת המשק. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ואני שמח שתכניות הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה מצליחות לסייע ליצואנים אלו בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים".

מנכ"ל מכון היצוא, גדי אריאלי אומר: "אנו מברכים על המשך המגמה החיובית ביצוא. כפי שצפינו, גם שנת 2018 מאופיינת בצמיחה. מניתוח הנתונים עולה כי בניגוד לשנים קודמות, צמיחת היצוא הינה רוחבית, נובעת מגידול במגוון רחב של ענפים ומספר רב של חברות. מכון היצוא יוסיף ליזום פעילויות גם לקראת שנה הבאה במטרה לסייע ליצואנים הישראלים להמשיך ולהתפתח בשווקים הבינלאומיים"